חיים גרלנד, מחושך לאור (1831-1905)

הרב גרלנד כתב: "חייתי בשני עולמות שונים לחלוטין, קודם כיהודי, ולאחר מכן כמשיחי; קודם בעולם מוגבל של ספק ואמונות טפלות, תחת קללת הפחד מן התורה; ואז, על ידי חסד אלוהים, כשעברתי מחושך לאור, וממוות אלי חיים. מאז זכיתי להיות שליח של הבשורה, החדשות הטובות של מתנת החסד של אלוהים במשיח ישוע, ולהכריז על הריצוי אשר בישוע, ליהודים וללא-יהודים, כי אני כחייב לשניהם."

ליטא


חיים גרלנד נולד בליטא וגדל בווילנה כבנו של רב קנאי. עוד לא מלאו לו חמש שנים כשאביו לימד אותו את דבר אלוהים. עד מהרה הוא היה מסוגל לקרוא את כתבי הקודש בעצמו. יום אחד הוא ראה תמונה של המשיח הצלוב בתוך סיפור מקראי. הוא היה נרגש ורצה להטביע זאת בתוך תודעתו. לכן, התגנב אל עליית הגג, והכין עותק של התמונה. זה ארך שעות רבות והוריו חיפשו אותו ארוכות. לעת ערב אביו, מזועזע ומאוכזב, עמד לפתע לידו. בעיניו חיים ביצע פשע נורא. הוא נזף בו קשות, והלקה אותו.

ספקות לגבי התלמוד


למרות זאת, חיים עדיין יועד להיות רב. לאחר שלוש שנים של לימודים הוא צורָף, אך הוא ראה את היום ההוא כנוראי והאומלל ביותר בחייו. היה לו ספק גדול באשר למקור האלוהי של התלמוד, אך מתוך ציות להוריו, חיים הפך לרב, מתוך ידיעה ברורה שהדבר לא יכול לרצות אותו. עם זאת, אף שמצפונו הציק לו רבות, הוא קבל על עצמו את הקריאה לשרת כרב.
אך הוא לא סבל זאת לאורך זמן. בבית הכנסת הוא הטיף נגד התלמוד וקרא תיגר על שומעיו לדיון פומבי, אבל אף אחד לא קיבל את האתגר שלו. הרב הראשי דרש שיבטל את דבריו אך גרלנד סירב.
הוא נשאר בתפקידו שנתיים נוספות, אבל אז נאלץ לעזוב.

חיפוש


במשך מספר שנים הוא התפרנס בצניעות כמורה פרטי. ואז, יום אחד, רוכל יהודי נתן לו ברית חדשה בעברית, הרב קרא בפעם הראשונה את ’הדרשה על ההר‘, את איגרותיו של שאול וקטעים אחרים. הקריאה שלו הובילה לספקות חדשים ועצב גדול אפף אותו. חיפושו הסתיים כשפגש כומר נוצרי בקישינב שבמולדובה, שהיה במגע עם יהודים רבים. היכרותם שהובילה להסכם: הכומר פאלטין ייתן שיעורי ציור וגרמנית לרב גרלנד, אם זה יעזור לו לקרוא את התנ"ך בעברית.

ישעיה נ״ג


במהלך הקריאה הם הגיעו לפרק נ״ג בספר ישעיה הנביא. למרות שהוא אחד מהקטעים המופלאים ביותר של התנ"ך, הוא אף פעם לא נקרא בבית הכנסת. גרלנד בקש מהכומר שלא לקרוא אותו. אך פאלטין ענה ואמר בסבלנות: "אתפלל שאלוהים ייתן לך אומץ להיות מוכן לדעת את אמת הישועה שלו." מאותו הזמן הרב לא יכל שלא לחשוב על זה הפרק יוצא הדופן הזה, והרגיש שזהו מעשה פחדני לפחד לדעת מה אלוהים מגלה בו. בשעת פגישתם הבאה הרב גרלנד הביע נכונות לקרוא את הפרק עם הכומר. אבל קודם כל הכומר הקריא לו את סיפור סבלותיו של ישוע, כפי שהוא בברית החדשה. כשהם הגיעו לקרוא בישעיה פרק נ״ג, גרלנד נאלץ להודות כי הפרק היה תמונה מושלמת של מה שישוע סבל בעת צליבתו.

ישוע – המשיח המובטח


הם קראו את כתבי הקודש יחדיו באופן קבוע ולבסוף חיים גרלנד רצה לקבל את האדון ישוע כמשיח ולהיטבל. הזעם והתרעומת של האוכלוסייה היהודית לשמע הדבר, הייתה נוראה. הם אף איימו עליו במוות אם יעז ללכת עם זה עד הסוף. כאשר הכומר פאלטין שאל את הרב אם הוא מעדיף להיטבל באופן שקט באחוזה, הוא ענה ללא היסוס, "לא, ישוע המשיח הוא גואל חי ואדיר, הוא יכול להגן עליי, אבל גם אם לא, אני מוכן לסבול ולמות בשבילו."
כאשר היום של הטבילה הגיע, הכנסייה הייתה צפופה עם מאמינים ויהודים. הכומר הטיף על המשיח שבא לבקש, למצוא ולהציל את אשר אבד. לפני הטבילה, גרלנד נשא נאום קצר, שבו הוא סיפר איך הוא קיבל את האור השמימי דרך קריאה בישעיה פרק נ״ג, וכי הוא מאמין שישוע מנצרת הוא המשיח שהובטח כמושיע. אלוהים בכבודו ובעצמו הרגיע את לבם המתרעם, ובמהלך הטבילה ובשאר האסיפה היה שקט.

הקריאה לבני עמו


לשמחתו של חיים, אשר שמו היה רודולף הרמן מאז יום טבילתו, אלוהים קרא אותו לצאת כשליח לבני עמו. הוא הראה ליהודים רבים את הדרך לישועה והדריך רבים מאחיו היהודים לראות כי האדון ישוע הוא המשיח. כמו כן הוא דבר בכנסיות רבות על עבודת אלוהים בקרב העם היהודי.הוא הצליח לזרוע אהבה ליהודים ולעבודת אלוהים בקרבם בלבם של רבים מן הנוצרים.