ג’ון הנרי ברוהל למד את ספר ישעיה (1823-1893)

לצערם של אבא ואמא ברוהל, בנם ג׳ון מעולם לא הפך לרב. ג’ון בחר להיות מורה. הידע השפתי העצום שלו, אהבתו להיסטוריה והכישרון שלו במתמטיקה היו מועילים מאוד כשהוא נהיה לשליח.

חכם באופן חריג


בשלב מוקדם מאוד, הוריו היהודים-חרדים שמו לב שג’ון הנרי היה חכם בצורה יוצאת דופן. בגיל צעיר הוא נשלח לבית הספר בעיר הולדתו, פוזנן. לפני שמלאו לו חמש הוא הצליח לתרגם את חלקה הארי של התורה (חמשת חומשי תורה) מעברית לגרמנית. כאשר חבריו רק התחילו עם האלף בית, ג’ון התרשם מקטעים שהוא קרא על חייו של ישוע.

נבואות ישעיה


מאוחר יותר, הוא נהג לבקר משפחה נוצרית יחד עם אביו, וגילה עניין רב יותר לבשורות ומעשי השליחים שיכל לקרוא שם. כשהיה בן עשר, הוא למד את ספר ישעיה, ופרק נ״ג הרשים אותו עמוקות. מה שהיה לחשד מוסתר, הפך לוודאות מוחלטת, “ישוע הוא המשיח המובטח של ישראל!” זה התחזק בו עוד יותר כאשר הוא קרא את ההערות היהודיות על ישעיה. הרבנים עמל לשווא כדי להוכיח כי נבואה זו לא יכולה להתייחס לישוע מנצרת.

מסירותו לאדון ישוע


אמונתו הגוברת באמת משיחיותו של ישוע, מנעה ממנו להיות רב. הוא הפך למורה ומנהל מאוד בקלות, ולאחר סיום לימודיו, ברוהל חפש תעסוקה באמסטרדם. בעת שהותו שם, הוא בא במגע עם מבשרים של אגודת “יהודי לונדון”, גברים יהודים שמצאו את ישוע המשיח. ג’ון הקדיש את חייו לישוע, ובגיל 23, מנהל בית הספר היהודי נטבל. הוא השתוקק לעוד לימוד ועזב ללונדון.

רבים מאמינים חדש


לאחר שסיים את לימודיו במכללת השליחות של ‘האגודה’, המטיף הצעיר נשלח אל בגדד, עיראק. מלא באש הוא הטיף ליהודים, מוסלמים ועובדי אלילים כאחד. כמו כן, במהלך מסעות השליחות (1854 – 1864) דרך פרס (איראן) וכורדיסטאן, הוא סיפר לרבים על המושיע שלו. מספר רב של אנשים הגיעו לאמונה, ולמרות קשיים עצומים, הוא נשאר נאמן לאדונו. בין אם בבגדד, לונדון, ירושלים, למברג (לבוב, אוקראינה) או ווינה, הטפתו נגעה בלבבות רבים. מאות אשר רבים מהם היו יהודים, התחילו להאמין.

עד מותו בשנת 1893, ג’ון הנרי הכניע את האינטליגנציה יוצאת הדופן שלו לשירות אדונו. דרך אהבתו הגדולה לאדון שלו, רבים מצאו את המשיח.