ליאופולד כהן, החיפוש של רב צעיר (1862-1937)

לאופולד כהן היה רב צעיר ומבטיח, שהיה מוכן לוותר על הכל למען האמת. הוא היה תלמיד חכם ומטיף גדול, רועה נאמן ושליח מלא תשוקה.

רב צעיר ומבטיח

בשנת 1869, לאופולד התייתם בגיל שבע והיה צריך ללמוד לדאוג לעצמו. הייתה לו ילדות קשה, אבל במהלך הזמן הזה הוא למד לשים לחלוטין את מבטחו באלוהים. בגיל שלוש עשרה הוא החליט להפוך לרב וכעבור חמש שנים הוא הוסמך. המחקר הקנאי שלו על התלמוד, כמו גם על התנ"ך, בלבל אותו. בספר דניאל (ט׳: 20-25) הוא גילה כי ביאת המשיח צריכה להיות 400 שנים אחרי שדניאל קיבל את דבר נבואתו. הרב הצעיר החל לפקפק באמינותו של התלמוד.

לאמריקה

כמה קשה זה היה עבור הרב כהן, הוא נאלץ לעשות בחירה. להאמין בדבר אלוהים או לעצום את עיניו אל האמת. בעיצומו של העימות הזה, תפילה אחת נשמרה ברציפות על שפתיו, "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך." תהלים קי״ט: 18
לאחר זאת בא משבר. כששאל לעצה מרב מבוגר ו'חכם' יותר, הלה החל להשתלח בו בלשונו, "אתה שואף לחשוף את הגנוז… יש לך החוצפה לערער על התלמוד… אתה מדבר כמשומד!" מאוכזב ושבור, הרב כהן התפטר. הוא שם את תקוותו באמריקה, ארץ החופש.

הסוף לחיפושיו

בחודש מרץ 1892 הוא דרך בניו יורק. כמעט מיד הוא נתקל בקהילה משיחית היכן שסימן בעברית הכריז 'מפגש ליהודים'. סקרנותו הביאה אותו במגע עם הרב, מאמין יהודי בישוע המשיח. כשהבחין כי לאופולד לא מכיר את הברית החדשה כלל, הוא נתן לו עותק בעברית. השורות הראשונות שקרא נגעו בו עמוקות, "ספר היוחסין של ישוע המשיח, בן דוד, בן אברהם" (מתי א׳:1). המסע שלו הגיע אל קיצו. אלוהים ענה לתפילותיו. זה היה יותר מברור, השם של המשיח הוא ישוע, הוא נולד בבית לחם, בדיוק בזמן שניבא דניאל. שמחתו הייתה ללא גבול, גם בעיתות צער במהלך חייו. בישעיהו נ״ג לאופולד גילה את המשיח הסובל. הוא לא יכל להתכחש לזה, ישוע הוא האחד.

כאשר לאופולד התחיל להעיד בגלוי, תייגו אותו כבוגד ומשומד. חייו היו בסכנה והוא נאלץ לברוח לסקוטלנד. עד מותו הוא היה ברכה עבור רבים, ויהודים רבים מצאו את משיחם דרכו.